Daf 23b
אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''אִישׁ'' — לָעִנְיָן שֶׁלְּמַטָּה, אִישׁ פּוֹרֵעַ וְכוּ'.
Rachi (non traduit)
לענין שלמטה. לאו למעוטי מטומאה האמורה בפסוק זה בא למעוטי אלא מענין האמור בפסוק שלאחריו דכתיב ביה פריעה ופרימה לומר לך איש פורע ופורם ולא אשה:
ה''ג א''כ מה ת''ל איש לענין שלמטה איש פורע ופורם וכו'. מה ת''ל איש מאחר שסופינו לרבות את האשה:
אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת
Tossefoth (non traduit)
אלמנה לכ''ג וכו'. האי דלא עריב ותני להו אלו לא שותות ולא נוטלות כתובתן ולתני ארוסה ושומרת יבם אלמנה לכ''ג וכו' מעוברת חבירו ומניקת חבירו ואיילונית זקינה וכו' י''ל משום הכי פלגינהו משום דחלוקין בטעמם מיהו תימה אמאי לא תנא מעוברת בתר בבא דאלמנה לכ''ג דדמי בטעמא וה''ל למיתני בתחלת הפרק אלו לא שותות ובתר ליחשב וליזל כולהו כל הני דדמיין להדדי כל חד וטפי הוה שייך למיתני אלו בראש כולן ממאי דתני קצת דלא שותות והדר תני אלו:
אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם — לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ'', פְּרָט לַאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם.
Rachi (non traduit)
תחת אישה. ביושבת תחתיו הכתוב מדבר:
ולא נוטלות כתובה. שהיא גרמה לאסור עצמה עליו שנסתרה אחר קינוי דמקינוי ואיסור לא אימעיט כדמפרש בגמרא ואפילו לית לן דרב המנונא דשומרת יבם שזינתה מותרת ליבמה נהי דמותרת מיהו לא בעי למינסב אשה זונה והיא הפסידה כתובתה:
לא שותות. דמעטינהו קרא:
ושומרת יבם. שקינא לה יבם:
מתני' ארוסה. שקינא לה ארוס:
Tossefoth (non traduit)
מתני' ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה. ירושלמי יודעת היתה שאין ארוסה שותה ולמה הכניסה עצמה למספר הזה המרובה בשביל לפוסלה מכתובתה פר''ח ארוסה אע''פ שאין לה כתובה יש לה מנה ומאתים ועל מנה ומאתים קתני הכא לא נוטלת כתובתה רש''י פי' דליכא למיפשט ממתני' הא דאמר רב המנונא שומרת יבם שזנתה אסורה ליבמה דאפילו אי לית לן דרב המנונא מיהו אי לא בעי יבם למינסב אשה זונה אינה נוטלת כתובתה מיהו תימה אי לית לן דרב המנונא קרא מאי איצטריך למעוטי והא תנן בפרק היה מביא (לעיל סוטה דף יח:) כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו. לא היה מתנה דמה קינוי שייך היכא דלא מיתסרא בסתירותיה אלא מדאיצטריך למעוטי ש''מ דמיתסרא מיהו ליכא למיפשט מהכא משום דמוקי לה בגמרא כגון שבא עליה יבם בבית אחיו דקנאה לפוטרה בגט בלא חליצה אפילו אליבא דשמואל הלכך שייכא נמי אשתו ליאסר עליו בזנות כדברי הכל:



הֲדַרַן עֲלָךְ הָיָה נוֹטֵל

הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵיבָתוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵיבָתָהּ. מַאי טַעְמָא, אָמַר קְרָא: ''וְנִמְכַּר בִּגְנֵיבָתוֹ'', בִּגְנֵיבָתוֹ וְלֹא בִּגְנֵיבָתָהּ.
Rachi (non traduit)
נמכר בגניבתו. אם אין לו מה לשלם:
Tossefoth (non traduit)
בגניבתו ולא בגניבתה. תימה כיון דאי גנבה אינה נמכרת בגניבתה א''כ אין ב''ד רשאין למוכרה דבית דין אין מוכרין אלא בגניבתו ובפ''ק דקידושין (דף יד:) ממעטי רבנן מורצע את אזנו אזנו שלו ולא אזן של מוכר עצמו דדוקא מכרוהו בית דין נרצע ואשה הואיל ואין בית דין מוכרין אותה אנא ידענא דאינה נרצעת ואמאי איצטריך לרבנן למילף מהעבד ולא אמה העבריה דאינה נרצעת וי''ל כיון דאינה נמכרת אלא ע''י אביה סד''א תיהוי מכירה דאב במקום מכירת בית דין ותרצע להכי איצטריך קרא:
הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין כּוּ'. מַאי טַעְמָא — אָמַר קְרָא: ''וְתָלִיתָ אוֹתוֹ עַל עֵץ'', אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ.
Tossefoth (non traduit)
ותלית אותו ולא אותה. בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מו.) נפקא לן מוכי יהיה באיש ולא באשה:
הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם כּוּ'. מַאי טַעְמָא — ''וְרָגְמוּ אוֹתוֹ''. מַאי ''אוֹתוֹ''? אִילֵּימָא אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ, וְהָכְתִיב ''וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִיא''! אֶלָּא: אוֹתוֹ בְּלֹא כְּסוּתוֹ, וְלֹא אוֹתָהּ בְּלֹא כְּסוּתָהּ.
Rachi (non traduit)
ורגמו אותו. אי נימא אותו ולא אותה והכתיב גבי נערה המאורסה והוצאתם את שניהם וסקלתם אותם אלא הא דממעט אשה לענין ערום דנפיק מהאי קרא מיעוטא דאותו משמע ולא כסותו ולהכי נקט ליה להאי משמעותא דערום בלשון זכר גבי איש למימרא הא אותה בכסותה:
הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת אֶת בִּתָּהּ — דִּכְתִיב: ''אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה''. הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ — דִּכְתִיב: ''וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ''.
Rachi (non traduit)
נתתי לאיש. באביה נתלית נתינתה:
Tossefoth (non traduit)
שנאמר את בתי. מרישא דקרא יליף ליה ואמר אבי הנערה אל הזקנים משמע למעט אמה דאינה זכאה בבתה לתת:
הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר: הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו, וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר.
Rachi (non traduit)
הלכה היא בנזיר. הלכה למשה מסיני הוא בהלכות נזיר:
Tossefoth (non traduit)
האיש מגלח על נזירות. בפ''ד דנזיר (דף ל.) ובפרק בתרא דכריתות (דף כז:) מפ' דדוקא על מעות סתומין ולא על מעות מפורשין:
וּמָה בֵּין אִישׁ כּוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: ''אִישׁ'' — אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ'' — הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם,
Rachi (non traduit)
אין לי. שנחלט בטומאת נתקים אלא איש אשה מנין כשהוא אומר סמוך לו והצרוע אשר בו הנגע ולא איבעי ליה למכתב אלא בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע דהא כתיב לעיל דבמצורע קמיירי אלא לרבות צרוע שני כגון אשה:
איש. צרוע הוא:
Tossefoth (non traduit)
מה בין איש לאשה. בתוספתא (פ''ב) קא חשיב עובר על מצות עשה שהזמן גרמא מה שאין כן באשה האיש עובר על בל תקיף ועל בל תשחית ועל בל תטמא למתים מה שאין כן באשה האיש נדון בבן סורר ומורה ונעטף ומספר ואין האשה נעטפת ומספרת האיש נמכר ונשנה ואין האשה נמכרת ונשנית האיש נרצע ונמכר לעבד עברי וקונה לעבד עברי ואין האשה נרצעת ונמכרת וקונה ולא קתני התם כל הני דמתני' אלא דזכאי בבתו משום דמפרש התם בכסף ובשטר ובביאה ותימה אמאי לא חשיב נמי סמיכות תנופות הגשות וקמיצות דבין כהן לכהנת וכל הני דתנן בפ''ק דקידושין (דף לו.) ולא קתני נמי שהעברי יוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון משא''כ בעבריה הזב מטמא בראיות ולא הזבה מצורע אסור בתשמיש המטה ולא מצורעת כדמפרש בריש פרק מחוסרי כפרה (כריתות דף ח:) מחוץ לאהלו ולא מחוץ לאהלה:
כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, דִּכְתִיב: ''כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה''.
Rachi (non traduit)
כל זכר בבני אהרן יאכלנה. במנחה כתיב:
כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה כּוּ'. מַאי טַעְמָא — אָמַר קְרָא: ''אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן''. בְּנֵי אַהֲרֹן וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן.
Rachi (non traduit)
בני אהרן. לנפש לא יטמא ולא בנות אהרן באזהרה זו:
כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת, כֹּהֵן אֵין מִתְחַלֵּל. מְנָלַן — דְּאָמַר קְרָא: ''וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו''. זַרְעוֹ מִתְחַלֵּל, וְהוּא אֵינוֹ מִתְחַלֵּל.
Rachi (non traduit)
לא יחלל זרעו. בכהן הנושא פסולה לכהונה כתיב ודרשינן בקידושין (דף עז.) לא יחלל שני חילולין אחד לה ואחד לזרעו שהכהן מחלל את שתיהן אבל הוא אין מתחלל:
בַּת יִשְׂרָאֵל הַנְּשׂוּאָה וְכוּ'. מַאי טַעְמָא — דְּאָמַר קְרָא: ''וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל''. כֹּהֵן וְלֹא כֹּהֶנֶת.
Rachi (non traduit)
מאי טעמא. קאמר מתני' מנחת כהנת נאכלת כשאינה נשואה לכהן וכשהיא נשואה לכהן אינה נאכלת כליל מיהא לא הויא:
Tossefoth (non traduit)
כהן ולא כהנת. ירושלמי ר' אבהו בעי קמיה ר''ל והכתיב (ויקרא כ''ב:
י''א) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו מעתה כהן ולא כהנת א''ל והכהן המשיח תחתיו מבניו את שבנו עומד תחתיו יצתה זו שאין בנה עומד תחתיה ה''ה דבפרק הזרוע (חולין דף קלב.) הוה מצי לשנויי נמי הכי ונתן לכהן הזרוע דלא אמר לכהן ולא לכהנת אלא אפילו לכהנת דהכא טעמא משום דכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו אבל התם דחי ליה משום דאהרן ובניו כתיב בפרשת מנחה אי נמי משום דהתם הוי מיעוט אחר מיעוט:
וַאֲפִילּוּ רַבָּנַן לָא פְּלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא בְּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים, דְּבַת הַקְרָבָה הִיא. אֲבָל בְּהָא, אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.
Rachi (non traduit)
ה''ג ואפי' רבנן לא פליגי עליה אלא במנחת חוטא של כהנים דבת הקרבה היא. דמקשי חובתו לנדבתו דלא בעי קמיצה אבל הא דלאו בת הקרבה היא דדלמא בתרה דידה אזלינן ושירים גמורים נינהו ואפילו רבנן מודו דמתפזרין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source